בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' עגור

פסק דין

בפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת המשיב, לחיוב המבקש, בהיותו ערב לחובם של אחרים.

תחילתו של תיק זה בהלוואה שנטלו בני הזוג, מר יובל חכם-מוסקוביץ ורעייתו, מירב (להלן: "הלווים" או "מירב" ו"יובל", בהתאמה).

הלווים נטלו הלוואה מהמשיב, לצורך בניית בית על מגרש שרכשו.

המבקש, שהינו אביה של מירב, חתם כערב לחובותיהם על פי ההלוואה שנטלו (להלן: "ההלוואה הראשונה").

לימים, כך נראה, טרם השלמת הבניה, נזקקו הלווים להלוואה נוספת לשם השלמת הליך הבניה (להלן: "ההלוואה השניה").

הלווים לא עמדו בתשלומים, ולבסוף נמכר הבית, בין היתר- לצורך סילוק חלק מהחוב, וזאת בטרם הסתיימה בנייתו.

החוב בגין ההלוואה השניה סולק בינתיים במלואו, ואולם החוב בגין ההלוואה השניה לא סולק עד היום, ומכאן התביעה דנן.

טענות המבקש:

1.המבקש חתם כערב לחובות הלווים על פי ההלוואה הראשונה, וזאת לאחר שווידא כי מדובר במימון שאינו עולה על 80 אחוז מערך הנכס. העמדת ההלוואה השניה הביאה להגדלת אחוזי המימון ולהגדלת הסיכון המוטל על המבקש, כערב להלוואה הראשונה. המבקש טוען כי העמדת הלוואה בשווי של כמעט 100% משווי הנכס, מהווה רשלנות מטעם המשיב ובכך הקים המשיב סיכון כלפיי הערב, שלא בהסכמתו.

2.יש לאפשר למבקש להתגונן בשל העובדה כי המשיב סירב להמציא למבקש מסמכים, אשר נתבקשו על ידו, לרבות שמאות ראשונית שנערכה לנכס טרם מתן ההלוואה הראשונה, ומסמכי אישור ההלוואה.

3.לשיטת המבקש, המשיב שלח שמאית נוספת למתן חוות דעת שנייה, בה אין כל התייחסות לליקויי הבנייה אשר היו במבנה והפחיתו מערכו. המבקש טוען כי חוות דעת זו "הוזמנה" על ידי המשיב, וזאת על מנת לאשר מתן ההלוואה השניה. יתרה מזאת, המבקש טוען כי יש הבדל מהותי בין חוות הדעת השמאית הראשונה שהייתה בידי המשיב לבין חוות הדעת המאוחרת. לבקשתו צירף המבקש שומה של הנכס אשר נערכה בסמוך למכירתו, וביקש להדגיש כי בין שווי הנכס על פי השומה שלשיטתו 'הוזמנה' ערב מתן ההלוואה השניה לבין ערכו של הנכס ביום מכירתו קיים פער של כ- 50 אלף דולר ארה"ב.

4.המשיב השתהה בהגשת התביעה בכך שהמתין 5 שנים מאז מומשה המשכנתא, וזאת בניגוד לכל דין.

5. המשיב פועל בחוסר תום לב בכך שהוא מעלים מביהמ"ש את העובדה כי העמיד הלוואות נוספת ללווים. דבר שגרם להגדלת חובו.

6.המשיב לא הודיע לו על זכותו לפדות את ההלוואה על פי הסכם ההלוואה.

במועד הדיון בבקשה נחקר המבקש על תצהירו, ומן החקירה עלו העובדות הבאות:

1.המבקש היה בעצמו לווה נוסף בהלוואה השניה;

2.המבקש היה מעורב בהליכים לקבלת ההלוואה השניה, ואף נטל על עצמו התחייבויות לסילוקה;

3.המבקש אישר כי ידע באיזה סכום נמכר הבית, כי המשיב אישר המכירה ומסר מכתב כוונות, וכי המבקש ידע במועד קבלת מכתב הכוונות כי החוב למשיב אינו מסולק עם המכר, ואף על פי כן לא פנה למשיב לסילוק יתרת החוב מאותו מועד ואילך.

טענות המשיב: